היה לי להגיד

מחבר:傅佩榮

出版社九歌出版社

出版日:2010年12月

個人評比★★★★☆


אב,או שטאו טה צ'ינג,כאשר מדינות,ספרי הלימוד הציגו,אבל בראש שלי,יודע רק בית הספר הטאואיסטית Zhuangzi מעדיף אגדות כדי להמחיש כמה רעיונות,בסופו של הדבר מדבר על מה שהטאואיסטים,幾乎是說不出個所以然

הזדמנות לראות את הספר בחנויות,קח את מספר עמודים,נראה כמו הרבה של כותרת התחושה,יהיה "מקורי…」的感覺傅教授非針對「老子」一章一章的去解說,אבל הראשון להצביע על נושא,תיאור נוסף של שהזכרתי בפרק,這種方式似乎讓人更容易投入到作者所描述的文字世界裡

  花了兩三個月才將此書看完老子思維之艱深,תרגומו של פרופ 'פו דרך שחרור,終於得以對老莊思想一探究竟一旦了解一種思維,נקודת מבט אחרת,לעתים קרובות ניתן ליישם בחיי היום יום,因此獲益良多

 

[קטע]

道家的特色是從「道」的角度來看待宇宙人生「道」是整體,以整體來看,人世間的各種遭遇,無論是自然災害,還是個人患難,都不應該執著人生的痛苦就源於「我執」,認為我一定要勝過別人,我一定要達成某種目標,或者我一定不要碰到什麼困難盡量順其自然地生活,不要太在意身體的享受,不要以自我為中心,老子以為,人應該盡量多關懷他人,民胞物與這時候,你的心胸開闊,痛苦和煩惱自然減少

 

「不自是」,不要總認為自己是對的,老認為自己對,就不能彰顯出真實的情況

 

看任何東西的時候,不要說這個貴,那個賤這個如何那個如何從萬物本身來看它都值得你欣賞了不了解比喜不喜歡更重要,你連真像都沒弄清楚,就說喜歡這個不喜歡那個,只是主觀的一廂情願而已

 

心裡常常在想怎麼樣更好,怎麼樣更有效,心思常常動盪不安,這樣一來,就不可能悟「道」了道家悟「道」是要讓自己的心平靜下來,像水面一樣可以照見萬物,覺悟真實

 

許多人一輩子都陷於慾望的追逐之中,但得到之後會快樂嗎?不一定例如我們經常有一些執著,看到好東西就想據為己有,得到之後卻棄之如敝屣,毫不在乎隔一段時間又會出現更想要的東西,心態一直處於變化之中,飽受不安定之苦反之,如果能與根源結合的話,世界上就沒有什麼東西是非要不可的了,世間的一切容華富貴好像《莊子‧寓言》裡提及的「如觀雀蚊虻相過乎前也」看著鳥雀蚊子從眼前飛過根本不放在心上

 

例如愛心,人愈關懷別人,他的愛心愈豐富,助人的能量也愈大這個能量不是從外面得來的而是從內在開發出來的。במקום,如果從來不關心別人,愛心就根本沒有能力湧現出來,當他看到別人有困難時,也不知道該怎麼幫忙

 

現在擁有的事物,以前可能沒有,將來也可能消失有多就有少有得就有失有來就有去。וכך,要讓萬物不斷運作活動不必想要積存什麼

 

天之道,是損有餘而補不足,要保持自然生態的平衡春下秋冬是最明顯的例子……一旦進入人的世界,用人的標準來衡量,一切都走樣了,到最後變成「天下本無事,庸人自擾之」,人間多數的困擾都是人類自己造成的

 

人的生命只有一個目的,就是在你活著的時候,好好珍惜機會,開發智慧的潛能,覺悟到什麼是「道」,覺悟到我的生命不是白白來這一遭,而是有一個根源和基礎,應該設法跟「道」結合「與道合一」之後,我們的生命就像億滴水融進了大海,永遠不會乾涸

 

龔自珍說「落紅不是無情物化作春泥更護花」一朵花枯萎之後化作春泥,保護下一朵花…

 

曲則全,枉則直,窪則盈,敝則新,少則多,多則惑。……夫唯不爭,故天下莫能與之爭

 

השאיר תגובה

שים לב: תגובת התמתנות מופעלת ועלולה לעכב את התגובה שלך. אין צורך להגיש מחדש את התגובה שלך.